İbranki

Wikipediya ra ensiklopediya xosere
Jump to: şiyayış, Cı geyre
  İbranki
עִבְרִית ʕibrit
 
Dıwelê ke tede qısey beno İsrail, Ğeza
Amarê qıseykerdoğan 8 milyon (1998)
Rêze -
Alfabe Alfabeyê İbranki
Dıwelê ke tede zıwano resmiyo İsrail
Dezgeyê cıgeyrayışê zıwani
Keyeyê zıwani
Afro-Asyatik
Semitki
Semitkiyê Merkezi
Semitkiyê Rocawanê Zımey
Kenanki
İbranki
Kodê zıwani
ISO 639-1 he
ISO 639-2 heb
ISO 639-3 -
Bıvênên : zıwan, keyeyê zıwanan

İbranki zıwanê do Samiyo ke lızgeyê Kenani rao, 7 milyon insan nê zıwani qısey keno. Alfabeyê İbranki 22 herfan ra ibareto u raşt ra hetê çhepi ser nusiyeno.

Keyey zıwananê İbranki[bıvurne | çımey bıvurne]

Zıwan[bıvurne | çımey bıvurne]

İbranki Erebki Zazaki
bayit beyt keye
barak berk vırsık
lo la
şemeş şems roc
zman zaman zeman
şaa saa saete
şalom salam selam
anahnu nahnu ma

İbranki ra yew nuşte[bıvurne | çımey bıvurne]

בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית.

גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים" שיועד למשכילי זמנו נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אבן תיבון