İbranki: Ferqê çımraviyarnayışan

Wikipediya, ensiklopediya xosere ra
Content deleted Content added
No edit summary
mNo edit summary
Line 60: Line 60:


== Noti ==
== Noti ==
<references />
<references/>


[[Kategoriye:Zıwanê Semitki]]
[[Kategoriye:Zıwanê Semitki]]

Revizyonê 12 Çele 2021, seate 04:10 de

İbranki
Zıwano tabii

Melumat
Dewlete û mıntıqeyi İsrail
Amarê qıseykerdoğan 9 303 950
Ware Israelites û İsrail
Kodê zıwani
ISO 639-1 He
ISO 639-2 Heb
ISO 639-3 Heb
Glottolog Hebr1246
Ethnologue Heb
Xısusiyetê zıwani
Topolociye Kes-Fiil-Obce
Alfabe Alfabey İbranki
Keye

İbranki zıwanê do Samiyo ke lızgey Kenani rao, 7 milyon insan nê zıwani qısey keno. Alfabey İbranki 22 herfan ra ibareto u raşt ra hetê çhepi ser nusiyeno.

Keyey zıwananê İbranki

Zıwan

İbranki Erebki Zazaki
bayit beyt keye
barak berk vırsık
lo la
şemeş şems roc
zman zaman zeman
şaa saa saete
şalom salam selam
anahnu nahnu ma

İbranki ra yew nuşte

Alfabey İbranki

בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית.

גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים" שיועד למשכילי זמנו נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אבן תיבון

Noti

  1. Zuckermann, Ghil'ad 2020 Revivalistics: From the Genesis of Israeli to Language Reclamation in Australia and Beyond, Oxford University Press ISBN 9780199812790 / ISBN 9780199812776;
    Zuckermann, Ghil'ad 2003 Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew, Palgrave Macmillan ISBN 9781403917232 / ISBN 9781403938695